לא תמו תמ"א מן הארץ

גבעת שמואל כיום: מי שימתין מספיק זמן – ירוויח

לא תמו תמ"א מן הארץ

מתכנס לו הפרלמנט מתי שמתחשק לנו. לפעמים ביום ששי (בהרכב מלא) ולפעמים בימי השבוע, יושבים ומפטפטים. ישבנו, כרגיל, ועסקנו בעניינים של יום יום. כלומר, פוליטיקה. יוריק התרגז וטען: "אי אפשר בלי הממשלה והכנסת וכל התרגילים של הפוליטיקאים?"…  
אז היוזם, שהוא גם יזם, השתיק אותנו: "כולם מדברים על דירות. כחלון, כשהיה שר אוצר העלה את הנושא על סדר היום ועכשיו אושר התקציב ושוב עלה הנושא על סדר היום. ועכשיו, לכאורה תמה התמ"א. אבל הנושא מעסיק רבים.
– "על מי אתה מדבר? על בעלי דירה או שתיים, שמשמשים אותם להשכרה?"
– "דווקא על תמ"א, שקיים מאד בהרבה ערים בארץ והרבה מאד אנשים, גם משקיעים, תקועים בעניין זה. הרבה פעמים לא יודעים מה לעשות.  קבלן מציע לשפץ את הבניין, להגדיל ולייפות וגם להוסיף חדרים לדירות. חושבים, חושבים, חותמים ו…חושבים שבכך תמה הסאגה. חתמנו וזהו…
"טוב, אז זה לא כל כך פשוט וכדאי שאנשים יידעו. חותמים על הסכם ואז צריך לחכות לפעמים חמש שנים ולפעמים יותר עד שמתחילות העבודות. כלומר, בעלי הדירות, ששמחו שאו-טו-טו העסק מתחיל לזוז, טועים בגדול. אם, למשל, הם חשבו שהקבלן ישלם להם דמי שכירות לתקופה שהם עוזבים את הדירה – טעו. יש כל מיני מכשולים בדרך".
ראיתי שאנשים התקשו לבלוע את הקרואסן. "מה אתה אומר"… שמעתי ליד השולחן.
"אבל דרך המשוכות לא מתחילה כאן", הוא הוסיף. אני מכיר שכונה בגבעת שמואל, שם הבטיחו לאנשים והבטיחו והבטיחו וזה לא זז. שתי חברות מתחרות על הריסת השכונה ובנייתה מחדש (פינוי-בינוי) והמועצה לא מסכימה. ידוע, שרשויות מקומיות אינן מתלהבות מפינוי-בינוי. הנסיון הוכיח להן שהארנונה שמשלמים הדיירים החדשים והישנים אינה מספקת והרשויות רק מפסידות".
השתוממות נשמעה סביב השולחן והקפה השחור לא הצליח להרגיע את הרוחות. אבל היזם שלנו המשיך בסיפוריו: "יש שכונות, שמשך ההבטחות הוא אפילו יותר מעשר שנים. אל תשכחו שנדל"ן זה עניין לזמן רב. ואם מישהו חשב להחליף לדירה יותר גדולה והוא ממתין? אז הוא יכול להמתין"…
מישהו פלט "לא עלינו".
"אז כדי שלא תשמחו, אספר לכם עוד מעט מנסיוני – המשיך היזם שהוא יוזם (לא רק נדל"ן, הוא גם המציא את הפרלמנט). הייתי מעורב בבנין של תמ"א, זאת אומרת הפכו בניין בן 20 דירות בקרית אונו לבניין בן שלושים דירות. הקבלן הבטיח להגדיל כל דירת ארבעה וחצי חדרים לחמישה וחצי, שיפר את המעלית, הגדיל את הכניסה ונתן לכל דירה עוד מחסן בחצר. כדאי לקבלן, כדאי לדיירים. אבל"…
"מדוע יש לך תמיד אבל" – שאל מי מן השולחן.
"כי זאת המציאות. נכון, הסיפור לא עלה כסף לבעלי הדירות, אבל לכלוך היה בשפע וגם רעש. כשכל זה נגמר – כך חשבו הדיירים הוותיקים, במיוחד אלה שיצאו לחל"ת וחזרו הביתה – הסתבר שיש עוד בעיות.
"קודם כל, לא הכל סודר. הותקן יופי של מגרש חניה, אבל הגיעו סבלים עם תוכן הדירות החדשות. והם, משום מה, לא הקפידו על פסי החניה. כך מצאו עצמם בעלי דירות, שהחניה שלהם תפוסה. הצעקות לא עזרו. החניה תפוסה במלואה או בחציה (וגם אז אי אפשר לחנות). המעלית התלכלכה וגם התקלקלה. והרעש נמשך ונמשך.
"אולי כדי להרגיע את הרוחות, הזמין הוועד את הדיירים לאסיפה. קודם כל יש קופה עם אלפי שקלים, שנאספו אצל הדיירים הוותיקים. איך יחלקו עם התוספת של הדיירים החדשים? וחוץ מזה, אם לא איכפת לכם, אמר הוועד'ניק הוותיק – צריך לבחור ועד חדש עם ייצוג לחדשים.
ועוד מובטחת לשכנים מפלה נוספת – העיריה תדרוש עוד ארנונה. נוספו חדרים. אוי"…
כשהסתיים הפרלמנט, ראינו שתמ"א זה לא רק טוב…
רעיון
באוטובוס בינעירוני אפשר להשתמש באפליקציה של ווייז. אז אפשר לומר לנהג: "אתה נוסע מהר מדי"…

פורסם על ידי Yairdk

I pensionair for 15 yaers from press.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: