סיפורו של עתונאי

אורי וגיל קיסרי ( מן הספר)

היינו ארבעה מוותיקי מעריב, שנפגשנו בביתו של יעקב העליון ז"ל – גיל, שמעיה, העליון ואני. ישבנו, ארבעה פנסיונרים, ודיברנו על העיתון שבו בילינו שנים רבות, על המצב האישי וכמובן על המדינה. יעקב העליון, שהיה נכה צה"ל ממלחמת ששת הימים, נפטר לפני זמן לא רב. שמעיה ספון בביתו, וגיל ואני נפגשנו. זה היה אחרי שקיבלתי הזמנה ליום הולדת. נדהמתי: גיל כבר בן תשעים!
כשישבנו ושוחחנו, שמעתי מעט מהסיפורים שלא הכרתי מעבודתו באגפים השונים של "העיתון של המדינה" [היה מעריב] עכשיו התברר לי, שגיל גם טרח והוציא לאור ספר "סיפורים שלא סיפרתי – סיפורו של העיתונאי ואיש המודיעין". אם ידעתי חלק מן הדברים משיחותינו, גיליתי שיש עוד דברים, שגיל, שהיה איש מודיעין ישראלי וביקר במדינות ערב השונות כעיתונאי צרפתי, מוסיף בספרו.
גם בספר הוא כותב לא מעט פעמים, שגם עכשיו אינו יכול לפרט את כל האירועים. סודות עדיין רגישים.
כך סיפור לי גיל בשיחת אקראי, שאביו, אורי קיסרי, היה ממייסדי מעריב. ידעתי, כמובן, שאורי קיסרי יסד את "9 בערב", שהיה מגזין בידור ומכר אותו לאורי אבנרי ושלום כהן. והנה, בשיחת אקראי בשבוע שעבר, נודע לי שאל העיתון הזה הצטרפתי לאחר שנים, כשמייסדיו כבר לא היו איתו.
אני מעדיף לקרוא ספרים של עיתונאים, הכוללים אירועים שהיו, על פני סיפורים של סופרים, שרבים מהם אינם מבוססים על עובדות. לכן, כשנתן לי גיל את ספרו, מצאתי בו דברים שלא ידעתי על עבודתו של העיתונאי ה"צרפתי", שסייר בארצות העולם שבהן לא הייתה כניסה לישראלים. כך ביקר גם בברית המועצות בתקופה שלא נתנו ליהודיה לעלות לארץ. בספר, גיל מזכיר גם ביקורי עבודה באיראן, בעירק ועוד.
לומר את האמת, עבדתי במקביל עם גיל ולא היו לנו קשרי עבודה קרובים. אבל כשהייתו כבר בפנסיה, נפגשנו פעמים רבות אצל יעקב העליון ז"ל. אולי עכשיו אני מבין טוב יותר איך היה מעריב – פעם – העיתון של המדינה…
הבטחות, הבטחות…
לדעתי, אדם שאינו אומר אמת, מבטיח הבטחות שאינו מתכוון לקיים. אנחנו נשלם את המחיר.
מישהו יודע את העתיד?
שמעתי אחות בחדר לידה בבית חולים גדול: "יילדתי כמה תינוקות היום".
השבתי לה: "הם לא יודעים לאן הם נולדו".
מיילדת ותיקה שמעה ואישרה: "נכון"…
עליה בהחלט ניתן לומר: "איזהו חכם הרואה את הנולד".  וכולנו, שנולדנו בעל כורחנו לעולם הזה, חווים יומיום את הטראומה שלאחר הלידה שלנו. מזל שאימא הייתה לידי.
וכבר נאמר בתלמוד "נחלקו בית שמאי ובית הלל במשך שלוש שנים: האם נוח לו לאדם שנברא מאשר לא נברא או נוח לו שלא נברא מאשר נברא? בית שמאי אמרו: נוח שלא נברא; בית הלל: נוח לו שנברא". ולבסוף הפתעה – הודו בית הלל לבית שמאי: "נוח לו לאדם שלא נברא"


פורסם על ידי Yairdk

I pensionair for 15 yaers from press.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: